המסמך הקדום ביותר ששרד שבו השתמשו במילה גונדולה (נדנדה -בתרגום
מאיטלקית) הוא מכתב שכתב הדוג'ה ויטלה פלייר (Vitale Falier) בשנת 1094.
ממכתב זה אנו למדים שהיתה סירה שנקראה גונדולה שתפקידה היה להעביר
נוסעים.
מציורים ושרטוטים מאז המאה ה-15 אנו למדים מעט אודותיה: כיצד
נראתה,כיצד נבנתה,גובהה ורוחבה. במאה ה-15 צורתה היתה שונה ממה שהיא היום...
השוני המרכזי דהיום הוא קו השיפוע שאיננו קמור כמו המאה ה-15 ואורך
הירכתיים שונה ושקוע יותר,וכן אין עבודות מתכת מבריקות או דקורטיביות אחרת.
המקור המרכזי לאינפורמציה שיש לנו על הגונדולות מהמאה ה-15 הוא ציור
של קרפציו של מנסאוטי ובליני כולם משנת 1490 ,וכל הציורים הללו עוסקים בנס הריליק
מהצלב.
כל אחד מהציורים מעניק פרטים על צורת הגונדולות של אותם ימים.
קרפציו מציג את סוגי הגונדולות ואת משוטי החתירה שהשתמשו בהם להניע את
הגונדולה שמתאים למה שקורה היום.
במאה ה-16 קבלה הגונדולה צורה ועיטור בארוקיים כמו האמנות
והארכיטקטורה, אורנומטיקה עשויה מברזל הוצמדה לקצה הגונדולה ונקראה "ferro" וכן המושבים שעליהם ישבו הנוסעים עוטר גם
הוא.
 |
| צילום: Noutsias |
במאה ה-17 אסר הדוגה על עיטור הגונדולה והעיטורים הוסרו, הגונדולה
נצבעה בשחור כדי לא לעודד תהילה ותחרות על העושר...כך שרק גונדולות מיוחדות
ומכובדות (מתי מעט) הורשו להיות מעוטרות. בציור של קנלטו רואים שהגונדולה מיוחדת
מאחר והיא של השגריר הצרפתי שבא לבקר את הדוגה בארמונו.
בחזית הגונדולה נהגו לעטר עם עבודות מתכת, זה היה אחד ממאפייני
הגונדולה ולעיתים גם מאחור. עיטור המתכת שימש אף ליצור שיווי משקל לגונדולה.
הסיפור הנפוץ בקרב הגונדוליירים מדבר על כך שהחרטום המעוטר של
הגונדולה (בצורת מסרק בין 5 שיניים כששן אחת מופנית לכיוון המנוגד) מבטא את ששת
השכונות (Sistieri) של ונציה (כשהשן הנבדלת
מייצגת את שכונת ג'ודייקה....) בעוד הירכתיים שאף הם מעוטרים במתכת מבטאים את כתר
הדוג'ה (ומכיוון שבונציה כיהנו עשרות דוגים
קיימים לא מעט סוגים של כתרים...).
אלמנט התפתחותי נוסף של המאה ה-16 שהירכתיים ואורכה של הגונדולה שונו
והעלו את יכולות השייט שלה. במהלך המאה ה-17 הגונדולה היתה פופולארית מאוד ,ונציה
היתה אחת הרפובליקות החזקות בים התיכון (אימפריית שייט) ומספר הגונדוליירים עלה
ל-10,000 בניגוד ל-500 גונדוליירים היום.
למשוטים התפתחות עצמאית. ותפקידם חשוב לגונדולייר, שיא ההתפתחות במאה
ה-18 אמנים יצרו את המשוטים ועיטרו אותם עד שהפכו ל"פסלים". כל חלק
במשוט יש לו שימוש גם כשזה נראה כעיטור בלבד...כל חלקי הגונדולה משמשים עבור הושטת
הגונדולה לצדדים השונים במהירויות שונות ומכאן המיומנות הנדרשת מהגונדולייר...
במאה ה-18 הוכנה באופן מיוחד גונדולה לנסיך משטוקהולם ואותה הכין האמן
פרידריך הינריך קאפמן אחד אחד מהארכיטקטים הימיים הידועים של אותם ימים.
הגונדולה של המאה ה-18 היתה סימטרית לחלוטין, צורתה נשתמרה מהמאה ה-18
ועד לשלהי המאה ה-19 אז הסימטריות נשברה.
בתקופה זו הומצאה ספינת הקיטור ה- וואפורטו (Vaporetto) והללו החלו להופיע בתעלות ונציה מה שהעלה את
חמתם של 2000 הגונדוליירים שהיו באותה תקופה...
זו כוחה של המודרניזציה כנגד הרצון לשמר בקנאות את המסורת עתיקת
היומין כנגד ספינת הקיטור שאיימה על פרנסתם...כמו גם הגונדולות המשייטות להן במלון Ventian בלאס וגאס המונעות במנוע קטנטן שהפעלתו מוחבאת מתחת לרגלו של הגונדלייר ,כי הרי נדרשת מיומנות רבה להניע כלי שייט שכזה.
כאן המקום להזכיר את הגברת אלכסנדרה הי שהתכוונה להיות גונדוליירית
הראשונה בעולם...בונציה במשך שנים היא רצתה להיות האישה הראשונה שתעשה את זה.
למרות שעברה את מבחני התאוריה היא נפסלה במבחן המעשי בפעם השלישית
ברציפות.
הפעם הראשונה שנגשה למבחן המעשי היה זה בשנת 1999 ולאחר עוד שני כשלונות
היא החליטה לוותר על חלומה... היום ה-20 בפברואר 2006 .
"אני מצטער עבורה" אמר פרנקו וינלו מורו , נשיא התאגדות
הגונדולות של ונציה. זאת מאחר והיא הציגה אהבה גדולה ומסירות לנושא...
לאחר שנים של נסיונות רבים לקבלת רשיון להוביל גונדולות ברחבי התעלות
של ונציה ,היא נחלה תבוסה. אלכסנדרה אמרה שזו חוסר תועלת והאשה הראשונה שתהיה
גונדוליירית תהיה מישהי אחרת, המכון שבו למדה הוגיעה שכשלונה אינו קשור למינה וטען
שהמבחן המעשי שלה היה לא טוב... כמה חבל.
באדיבות סיאול טיימס , The Seoul Times
,יום שני 20 בפברואר 2006
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה