הארמון בעיר קזרטה מצפון לנאפולי – Reggia di Caserta

הסיפור מתחיל ב-28 באפריל 1750 כששארל (צ'ארלס/קרל) מבית בורבון – המלך של ממלכת שתי הסיציליות רכש את השטח שלמרגלות הרי טיפאטיני ממשפחת אקווהויוה במקום שבו היה כפר ופירמידה עם מגדל מחודד Torrazza ,מחיר הקרקע היה 489,343 דוקט.

ההוצאה היתה מחויבת המציאות על מנת לפתח ולקדם פרויקט של המלך לצרכים צבאיים ואדמיניסטרטיביים נחוצים לבית המלוכה ,זו לא היתה מגלומניה של איש אחד והצורך להתחרות בארמון ורסאי כי אם צורך אמיתי ליצור עיר בירה לממלכה שתהא מספיק רחוקה מהים לצורך התכוננות מספקת להתקפות פתע ימיות.

''חדר מדרגות הכבוד'', צילום: reggiadicaserta.beniculturali.it

בדיוק כשם שקרה ב-1742 שצי בריטי הפציץ את נאפולי וארוע נוסף בשנת 1799 כשהאדמירל נלסון הופיע במפרץ נאפולי עם ספינות מלחמה שלו שצרו על המפרץ ועל הרפובליקה הפארתנופית כשהצלחו לבסוף לתלות את פרנצסקו קארלוצו על התורן הגבוה שבצי. בקיצור הכוונה היתה ליצור עיר חדשה כשהארמון המלכותי יהיה מרכז העצבים והשליטה של הממלכה.

מי שנתבקשו לעמוד בראש צוות המתכננים היו 2 אדריכלים : פרדיננדו פוגה וניקולה סלבי אך שניהם סרבו בשל התחיבויות קודמות.

המלך צ'רלס מבורבון – שארל ה-3 נסיך הכתר של מלך ספרד קבל הבטחה והתחיבות מהאפיפיור בנדטו ה-14 להשכיר את שרותיו של לואיג'י ונויטלי– Luigi Vanviteli ,ארכיטקט נאפוליטני ממוצא הולנדי בן 50 שיהא זה שינצח על העבודה לרגל חגיגות השנה 1750. הארכיטקט נפגש עם המלך והציג לו את תוכניותיו וקיבל על כך את אישוריו .ב-20 לינואר 1752  שנתיים וחצי מאוחר יותר מאז הרכישה הונחה סוף סוף אבן הפינה בטקס מרשים בנוכחות המלך ואשתו אמליה מסכסוניה ,השר טאנוצי ,נוציו אפוסטולי קו ועוד אחמ"ים נוספים.

7 שנים לאחר מכן כשהעבודות היו ממש בשיאם נתבקש המלך לעבור למדריד והתמנה למלך ספרד ב-1773נפטר הארכיטקט לואיגי ואנויטלי כשהעבודות טרם הסתיימו ,האמת שהעבודות הסתיימו רק ב-1847 כמעט מאה שנה לאחר הנחת אבן הפינה.

רק חדרי המלך היו ממש גמורים ובסך הכל נעשו שינויים קלים מאוד בתוכניותיו המקוריות של הארכיטקט ואנויטלי.

נתונים:

עלות הארמון (ההקמה והבניה) 6,133,507 דוקט (פי 12.5 ממחיר השטח)

מס' העובדים שהועסקו במלאכת הבניה לא ידוע ,לבטח הועסקו אלפים רבים, מרביתם היו עבדים ואסירים מוסלמים שנתפסו ע"י אוניות הצי בים התיכון ולאורך חופי לוב.

מידות הארמון : 247 מ' אורך ,190 מ' רוחב ,גובה 41 מ'

השטח : 44,000 מ"ר

נפח : 2 מליון מר'

השטח הפנימי מחולק ל-4 עם אותו מס' חצרות ומבנים בפינות

בארמון 1200 חדרים ,1742 חלונות ,245 בחזית

הארכיטקט תכנן את הכניסה מנאפולי עם שדרה מרשימה כמבואה לארמון הידועה בשם Viale Carlo 3. בתוכניות של ואנויטלי המבנה היה רב תכליתי ושמש לאדמיניסטרציה ולמגורי המלך, בית תפילה (כנסיה) ותיאטרון.

למעשה רק 134 חדרים מתוך ה-1200 שמשו את משפחת המלוכה ליותר ממאה שנה מ- 1752 ועד 1860 שנה בו הועבר לחזקת ממלכת בית סאבויה ,ב-1919 בעקבות החלטה מיניסטריאלית הועבר הארמון לרשות המדינה.

גני הארמון

גני הארמון, צילום: www.reggiadicaserta.beniculturali.it

זהו הפארק היחידי באיטליה המאפשר גישה למבקריו לכלל שטחו שהינו 120 הקטרים – 1200 דונם המלך שארל רצה להתחרות ולהעפיל על גני ורסאי ועל כן אפשר לאדריכל ה "פאלאס" ואנויטלי "לחשוב ובגדול" לאחר כ-16 שנות עבודה מאומצות נבנו אמות המים שאורכן 41 ק"מ על מנת להביא אספקת מים האדירה לאזור שכן הפארק מלא בנוף ירק ובבריכות רבות.

למרות שהעיצוב ותכנונו של הפארק היו של ואנויטלי ,בנו קרלו הוא זה שסיים את העבודה על הפארק שכן ואנויטלי נפטר בשנים הראשונות לעבודה אך עם זאת מרבית ההצלחה נזקפת לזכותו. ב-1773 השנה בה נפטר ואנויטלי אף לא אחת מהמזרקות המונומנטאליות (6 במספר) נבנו!

זהו קרלו שהיה צריך להדריך את הפסלים הרבים בעבודתם כאשר הערך העליון שהתווה אביו היה הסימטריות המושלמת בפארק.

המזרקות עפ"י סדר הצפייה

מרגריטה : המזרקה הראשונה שרואים בפארק עם הכניסה אליו מה "פאלאס" זוהי המזרקה הצנועה ביותר

הדולפינים

אל הרוח Eole : ניתן להרגיש ברצון של שארל ושל ואנויטלי להעצים את המזרקה ,כמעט 12 אלף מ' רבועים בעומק של 3 מ' ובסך הכל 32 אלף מטרים רבועים של מים שבאים מהתעלה הגדולה.

צירס Ceres : המים במזרקה מובלים מ-6 קונטיינרים שונים כדי ליצור את האפקטים הקיימים

ונוס ואדוניס : נבנתה בין 1770 ל- 1780 ע"י סולומונה כשבמבנה 12 מפלים קטנים הנופלים מ-12 אגמים שונים ,מתאר את אהבתם כאשר ונוס יורדת על ברכיה ומבקשת מאדוניס להזהר בציד וזה מבטיח לה שאין לה מה לדאוג ,לידם יש נימפות אשר יגרמו למותו

דיאנה ואתנה : במרחק 3 ק"מ מהכניסה לפארק

כל המזרקות נבנו בהשפעת המיתולוגיה היוונית –רומית וסיפוריה ועל ידי הפסלים : ברונלי, סולומונה,סולארי, ויולאני ועוד.

בצידו המזרחי של הפארק בגודל של 55 קמ"ר מצוי "איזור הדייג" בבריכה זו שיחקו בעיקר משחקי מלחמה ,אחרי המפל הגדול מצויים הגנים האנגליים שנבנו לפי רצונה של מרינה קרולינה מאוסטריה רעייתו של פרדיננדו ה-4 ונוצרו ע"י אנדראה גראפר – מומחה לנוף גן – אנגלי

החלטה זו של מריה קרולינה נעשתה לאחר מותו של ואנויטלי ולכן הגנים לא נכללים בתכנוניו המקוריים ,אך עם זאת העבודה נעשתה בהרמוניה מושלמת עם שאר חלקי הפארק ,לגן מיוחס הכינוי : "הגן הבוטאני של הפאלאס" בשל הצמחייה הרבה והמגוונת בו.

בתחילתו של הגן ישנו תיאטרון פתוח שנועד לאירועי בידור ותרבות ,בהמשך ניתן לראות מפלים ופסלים נוספים ,עיקרם של ונוס ,במזרח עם סיומו של הגן ממוקם מקדש.

הגן נותן לנו מפגש של היסטוריה ,מיתולוגיה וטבע והשראה לדורות הבאים ,הפאלאס והגן גם יחד הינם המונומנט בעל המספר הרב ביותר של מבקרים באיטליה אחרי הריסות פומפיי... 

מיקום הארמון :
בנסיעה דרומה מרומא לנאפולי על אוטוסטרדת האורך  1 - A ("אוטוסטרדת השמש" ) יש לצאת ביציאה Caserta Sud ולעקוב אחר השילוט (בצבע חום) Reggia .
הארמון נבנה בשטח מישורי ולמרות זאת שולט במלא תפארתו למרחוק בשל גודלו ועוצמתו.

כתב וערך - רוני טיטו.