באותם זמנים רווחה בקרב הקהילה הנוצרית האמונה כי יהודים נוהגים לחטוף ילדים נוצרים בתקופת החג להורגם ולהשתמש בדמם לצורך אפיית מצות .
ב-26 למרץ ,הילד הקטן עפ"י העדויות במשפט נמצא מת בתעלה ,סמוך לביתו של סמואל מנורימברג -ראש הקהילה היהודית בעיר. האשמה על מותו של סימון הפכה מהר מאוד לאשמתם של יהודי העיר וזמן לא רב לאחר מכן האישום היווה בסיס לרדיפתם של היהודים.
החקירה והמשפט המתמשכים התבססו על עדויות והוכחות שקריות ,דעות קדומות והודאות שנסחטו תחת איומים ועינויים. תוצאות המשפט היו שהיהודים שנמצאו אשמים הועלו על המוקד ונשרפו חיים ואחרים הוצאו להורג.
העלילה הזדונית התפשטה בחלקים נוספים באירופה וגרם לגלים נוספים של רדיפות.
במקביל למרות התנגדותה של הכנסייה הנוצרית התפתח פולחן דתי סביב הילד – סימונה ,שהפך את הילד לקדוש מעונה ואף יחסו לו שורה של ניסים. מאז כל עשר שנים קיימו תהלוכה בעיר לציון הפרשה עד לשנת 1965 כאשר הארכיהגמון של טרנטו אשרר את ביטול הפולחן במסגרת מועצת הותיקן השניה.
עלילת הדם כנגד יהודי טרנטו היתה הראשונה ולא האחרונה במסכת האירועים האנטישמיים באירופה.
עלילת דם זו ממחישה את רדיפתו והשמדתו של עם ללא שום סיבה מוצדקת.
מסכת מתמשכת זו של עלילת דם בהיסטוריה של עם ישראל מחייבת אותנו להתעמת עם אירועי העבר מעין אלו ללמד את פרטיהם והשלכותיהם ומעל הכל לשאוף לדעת את האמת וללמדה ולהוציאה לאור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה