בלב האי ישנה בזיליקה עתיקה בעלת כיפה המוקדשת לפטרון האי San Giulio – ג'וליו הקדוש, פטרון האזור מהמאה ה-4 לספירה.
האגם והעיירה Orta San Giulio הצמודה אליו מהווה מוקד משיכה לעולי רגל דתיים (צליינים) מכל העולם הבאים בעקבות פרנציסקוס הקדוש מ-Assisi - ,אגב האי משמש מוקד משיכה אף לרומנטיקנים ומתבודדים המבקשים למצוא מפלט לאהבה אסורה...
האנושות מייחסת אהבה לאיבר – הלב שבתוכנו ,"אורטה" – Aorta באיטלקית היא שמו של אבי העורקים...
העיירה שומרת בקנאות על צביון העבר ואפופה באוירה מיסטית משהו ,אוירה שהשפיעה ללא ספק על מייסד מסדר הפרנציסקנים לדבר עם הציפורים ולגרום להם להתקרב אליו ולשבת על כתפו.
עיירת הקיט שלחוף האגם היא אורטה סן ג'וליו – עיירה קטנה עם מרכז עתיק שבו משובצים ארמונות יפים ובתים מעוטרים במרפסות ומעקות מפורזלות ,בפיאצה פרינציפאלה לחוף האגם ניצב פאלאצו דלה קומוניטה ,בנין הנושא פרסקו מ-1582 ושעון על ארקדות.
בראש הגבעה נצבת לה הכנסיה סנטה מריה אסונטה מהמאה ה-15 ונבנתה מחדש לאחר הריסתה במאה ה-17 אחד מהאטרקציות המומלצים במקום נמצא מעל העיירה זהו בית התפילה "סקרה מונטה" ההר הקדוש שנבנה בן השנים 1591 – 1770 המוקדש לפרנציסקוס הקדוש מאסיזי שם ניתן לחוש את אוירת הצליינות ,אגב קורבן לאוירה זו היה פרידריך ניטשה שהשפיע על פרויד,ניטשה טען שהאלוהים מת והאנושות רק הרויחה מכך ,הוא לא אהב יהודים כיון שלטענתו הם שגרמו לנצרות להיווצר, אבל הוא לא היה כלל וכלל אנטישמי עובדה שבשל אמירות אנטישמיות ניתק ניטשה את קשריו עם ואגנר.
ניטשה בן ה-38 התאהב ב- סלומה בת ה-21 במהלך בקורם עם אמה וידידה באזור אגם אורטה ביודעו את קסם המקום משך את החבורה המכובדת לעיירה ובזמן שאמה וידידה חיכו להם בבית קפה שבאורטה סן ג'וליו העפילו ניטשה וסלומה להר הקדוש "סקרו מונטה" שניהם נפעמו מיפי המקום ומהאוירה המיסטית ובזכות זאת כנראה קבל אז ניטשה את הנשיקה היחידה בחייו האומללים.
"אני חב לך את היפה בחלומות שחלמתי מעודי" אמר ניטשה לסלומה, רק חבל שסלומה לא היתה שותפה לרגשות אלו כפי שניטשה קיווה ...
שביל פתלתל שממנו נשקף מראה מרהיב של האגם מוביל לכנסייה ,לאורך השביל נצבות 20 קפלות יפיפיות רובן מתקופת הבארוק שבהן 376 פסלים מחרס ובגודל טבעי ו- 900 פרסקאות מאמנים שונים המתארות סצינות מחיי פרנציסקוס הקדוש שאהב אנשים וחיות ודבר בשפת הציפורים.
באמצע האגם נמצא האי סן ג'וליו שרוחבו 300 מ' ואורכו 160 מ' ,האגדה מספרת שהאי שוחרר מנחשים ומפלצות ע"י המטיף הנוצרי מהמאה ה-4 ג'וליוס שעל שמו האי.
הבזיליקה שבאי ראויה לציון בזכות דוכן המטיף מהמאה ה-12 העשוי משיש שחור ומעוטר בחיות פרא וציפורים ובזכות פרסקאות מהמאה ה-15 וכשאחד מהם מיוחס לגאודנציו פרארי ,אגב הבזיליקה בנויה על אתר שעליו עמדה כנסיה מהמאה ה-4 ,במערת הקבורה טמונים עצמותיו של הקדוש שניצר את התושבים באותה תקופה, באי קיימת מסעדה אחת מהמאה ה-18 מסעדת סן ג'וליו – Ristorante St Giulio בעלת מרפסת הצופה אל האגם .
אגב, הפלגה לאי מטיילת העיירה אורכת כרבע שעה ,כדאי להקדיש לאי מחצית השעה ולקנח את הסיור תרתי משמע במנת ריזוטו (הספציליטה של האזור) באחת המסעדות שבאגם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה