איטליה ,מולדת הפסטיבלים והקרנבלים מקיימת בכל חבליה – מחוזותיה (20 במספר) גם ארועים ששרשם הינו חקלאי במלא מובן המילה ,עובדה היא שמראשית היותנו חברה פרימיטיבית ואוליגרכית בתקופה הפאגנית דאגנו להמטיר מנחות לאלים בהם האמננו ,,,המנחות היו בדרך כלל מכל טוב ארצנו : פירות ,ירקות ,בשר דגים (בקיצור חקלאות במובן הרחב).עובדת היותנו מושפעים (גם בימנו אנו) מאיתני הטבע גורמת לכך שישנן שנים טובות יותר ושנים טובות פחות בהיבטי תנובת השדה. בדרך כלל החברה דאז נהגה לחגוג בעיתות יבולים טובים.
אגב, מגוון האירועים שחלו באותם ימים הושפעו קשר בל ינתק מאיתני הטבע ובאופן מחזורי נקבעו עונות השנה ,כך ידעו מתי יש לזרוע ? מתי יש לקצור ? וכו'.
איטליה – ארץ המגף השכילה לאמץ לתוכה בנוסף לפסטיבלים והקרנבלים המתקיימים לאורך כל השנה גם את החגים הפאגניים – Sagra באופן שכל עיירה, כפר ,מחוז ,חבל, מאמץ אליו פרי ו/או ירק הגדל בתחומו. במהלך הסגרה, העיר לובשת חג ומתקיימים בה מגוון שלם של אירועים סביב הסגרה ובכלל זה גם הגסטרונומיה "לא טומנת ידה בצלחת" (תרתי משמע).
לדוגמא : אזור קסטלי רומאני (דרומית מזרחית לרומא) חוגג את סגרת הערמונים – Maroni או "קסטנייה" , אזור באסאנו דל גראפה – חוגג את סגרת האספרגוס הלבן, אזור סורנטו – חוגג את סגרת הלימונים, אזור טרביזו – חוגג את סגרת ה – Radiccio .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה