אופרה בארנה של ורונה - חוויה של פעם בחיים

האופרה "לה בוהם"

הצגת הבכורה לאופרת לה בוהם התקיימה ב-TEATRO REGGIO שבעיר טורינו, ב-1בפברואר 1896 תחת שרביטו של המנצח ארתורו טוסקניני מגדולי המנצחים האיטלקיים של המאות ה- 19 וה-20 ,יליד העיר פארמה שבאמיליה רומנה (מרכז איטליה). אגב טוסקניני היה ידיד גדול לישראל ואף היה המנצח הראשון של התזמורת הסינפונית הישראלית שלימים הפכה לתזמורת הפילרמונית הישראלית.

לה בוהם היא אופרה בארבע מערכות מאת ג'אקומו פוצי'יני המבוססת על ספרו של אנרי מירז'ה "תמונות מחיי הבוהמה".

"לה בוהם" נחשבת לאחת משלוש האופרות הפופולריות ביותר של פוצ'יני (לצד טוסקה ומאדאם באטרפליי) ולאחת הפופולריות בעולם האופרה בכלל. לדוגמה: ברשימת "20 האופרות המבוצעות ביותר בצפון אמריקה" שפורסמה על ידי עמותת "אופרה אמריקה" הגיעה "לה בוהם" למקום השני ברשימה, שנייה רק ל"מאדאם באטרפליי". בנוסף להיותה מבוצעת תכופות, זכתה האופרה אף להקלטות רבות, ביניהן ראויה לציון במיוחד הקלטה של חברת "דֶקה" ובה משתתפים הזמרים לוצ'אנו פווארוטי (רודולפו), מירלה פרני (מימי), רולנדו פנראי (מרצ'לו), ניקולאי גיאורוב (קולינה) ואחרים, תחת שרביטו של הרברט פון קאראיין, המנצח על התזמורת הפילהרמונית של ברלין, מקהלת האופרה הגרמנית בברלין ומקהלת הילדים "שנברג".

אופרה זו, מתקופת היצירה האמצעית של פוצ'יני (תקופה שהניבה גם את "טוסקה" ואת "מאדאם באטרפליי"), נכתבה ברוח זרם הווריזמו ואכן אינה עוסקת במאבקים הרואיים של אבירים ושאר בני אצולה, כי אם ב"דרמות הקטנות של האנשים הפשוטים". דווקא כאן מתגלה גדולתו של פוצ'יני כמלחין אופרות, שהצליח ליצור מוזיקה מרגשת לסיפור שאין בו דרמות סוערות של ממש.

בנוסף לתזמור עשיר וססגוני, אפיון דמויות משכנע ושימוש מושכל במוטיבים מנחים, ניכר כשרונו של פוצ'יני באופרה זו באופן מיוחד בקטעי האנסמבל; פוצ'יני מחבר ביד אמן רגשות דומים של דמויות (כמו בדואט של מימי ורודולפו במערכה הראשונה ובדואט של רודולפו ומרצ'לו במערכה הרביעית) ואף רגשות שונים (כמו ברביעייה החותמת את המערכה השלישית ובה נפרדים מימי ורודולפו בעוד שמרצ'לו ומוזטה רבים מריבה קולנית).

קטע האנסמבל המורכב ביותר באופרה הוא למעשה המערכה השנייה כולה: במערכה זו ניתן לשמוע בו זמנית את השיח של אחדים מחבורת הבוהמיאנים לצד מוזטה המתגרה באהובה לשעבר ובמחזרה הנוכחי ולצד מרצ'לו המקנא ואלצ'ינדורו הרוגז, ובכל אלה נשזרות הערות ההמון ברחוב ובבית הקפה הצופה בסצנה המשעשעת. כמו כן, בתחילת המערכה, טרם הכניסה לבית הקפה, מוצגים במלאכת מחשבת חיי הרחוב השוקקים בערב חג המולד.

אופרה ב-4 מערכות שהנפשות הן כדלקמן:

רודולפו – משורר, טנור

שאונרד – מוסיקאי, בריטון

מורצ'לו – צייר, בריטון

קולין – פילוסוף, באס

בנואה – בעל בית, באס

מימי – תופרת, סופרן

מוזטה- זבנית, סופרן

פרפיניול- מוכר צעצועים

אלצינדורו – חבר מועצת העיר ,מעריץ של מוזטה, באס

קצין המכס, באס

מערכה ראשונה

עליית גג ברובע הלטיני ביום חורף מושלג, ערב חג המולד

ארבעה אנשי בוהמה גרים ביחד בעליית גג קטנה. שניים מהם – הצייר מרצלו והמשורר רודולפו מטכסים עצה הכיצד לשמור על האש הקטנה הבוערת והמחממת בקושי את החדר. מרצלו רוצה להשתמש בכסא כדי להזין בו את הלהבות, אך רודולפו מונע זאת ממנו ומקריב את כתבי היד שלו.

שאונרד המוסיקאי שבחבורה, מגיע ובידו חבילות של מזון ומשקה. הוא נתן שיעור למוסיקה ואף קבל על כך תשלום. גם קולין הפילוסוף מגיע והם מחליטים לחגוג יחדיו את האירוע ב"קפה מומוס" השכן. רודולפו מחליט שיצטרף מאוחר יותר משום שעליו לסיים כתיבת מאמר.

החשיכה יורדת בינתיים ורודולפו מתיישב ליד השולחן לאורו של נר. לפתע נשמעת דפיקה בדלת. מימי השכנה באה לבקש אש כדי להדליק את הנר שלה שכבה. לאחר שקבלה את מבוקשה, היא יוצאת אך שבה מיד כדי לקחת את המפתח שהשאירה בהיסח הדעת. כשהיא פותחת את הדלת כבים שני הנרות ברוח הפרצים. השניים מחפשים בחושך את המפתח, אך כאשר רודולפו מוצא אותו הוא מסתיר אותו בכיסו. בעת גישושיהם באפלה נפגשות ידי השניים ורודולפו שר את האריה : The Gelida Manina(מה קפואה ידך הקטנה) ושואל אותה לשמה.

האריה של מימי באה מיד בעקבות האריה שלו : Mi Chiamano Mimi (הכל קוראים לי מימי) והיא מספרת לו על אודותיה. הם שרים עתה דואט אהבה ואחר כך יוצאים כדי להצטרף לשלושת חבריו של רודולפו לחגוג יחדיו את ערב חג המולד.

מערכה שנייה

הכיכר הקטנה שלפני בית הקפה מומוס, ערב חג המולד כשכל החנויות ובתי העסק מוארים ומקושטים

לאחר ששוטטו לפני כמה מן החנויות נפגשים החברים בבית הקפה ומתיישבים ליד אחד השולחנות. רודולפו עורך היכרות בין מימי לבין חבריו והיא מתקבלת מיד כאחת מן החבורה. אל השולחן הסמוך נגשת עתה מוזטה שהיתה בעבר אהובתו של מרצלו. היא לבושב בהידור ונמצאת בחברתו של אלצינדורו העשיר.

למרות שרבו ביניהם לא חדלה מוזטה לאהוב את מרצלו. היא מנסה בוואלס המפורסם שלה לעורר שוב את תשוקתו ואמנם מצליחה בכך. מוזטה שולחת את אלצינדורו החוצה בתירוץ כלשהו ושני האוהבים נופלים איש בזרועות רעהו. החבורה מסתלקת במהירות וכשאלצינדרו שב לא נותר לו אלא לשלם את החשבון.

מערכה שלישית

פונדק קטן בפאתי פאריס ליד בית המכס ביום חורף מושלג

מימי מגיעה כדי לפגוש את מרצלו החי בפונדק עם מוזטה. כשרודולפו יוצא מן הפונדק בחברת מרצלו היא מסתתרת. מרצלו גוער ברודולפו על שזנח את מימי אך זה מסביר שמימי חולה מאוד ואין הוא יכול לראות בסבלה, שעה שבריאותה הולכת ומתדרדרת בעליית הגג הקרה. שיעולה של מימי מסגיר אותה ורודולפו מחבק אותה בזרועותיו. על רקע אידיליית ההשלמה שבין השניים המחליטים לחיות יחד עד בוא האביב מתפתחת מריבה בין מרצלו לבין מוזטה. זו אינה יכולה לשאת עוד את קנאתו של אהובה וגם אין היא מסוגלת ואף אינה רוצה להישאר נאמנה למאהב אחד בלבד.

מערכה רביעית

עליית הגג כמו במערכה הראשונה

רודולפו ומרצלו חזרו לגור בעליית הגג לאחר שאהובותיהם נפרדו מהם. רודולפו איבד כל קשר עם מימי ואילו מרצלו יודע לספר שמוזטה חיה חיי מותרות לצידו של מאהב עשיר.

שאונרד וקולין נכנסים ומתיישבים לסעוד ארוחה דלה של לחם ודג מלוח ,כדי לעודד את רוחם משחקים הארבעה ומשתוללים כילדים קטנים, כאשר מגיעה ההומלה לשיאה פורצת פנימה מוזטה ומספרת שמימי התלוותה אליה וכי היא גוססת.

לפני מותה מבקשת מימי לשוב ולראות עוד פעם את המקום שבו ידעה רגעי אושר. העלייה במדרגות החישה את כוחותיה של מימי ורודולפו תומך בה בשעת כניסתה לחדר ועוזר לה לשכב על המיטה.

מוזטה מורידה את עגיליה ונותנת אותם למרצלו כדי שימשכן אותם ויקנה בכסף תרופות למימי. כל החברים יוצאים במרוצה, האחד כדי לקרוא לרופא, השני כדי לקנות מזון ומוזטה יוצאת כדי לקנות כפפות כדי לחמם את ידיה הקרות של מימי. רודולפו נשאר לבדו עם אהובתו, הוא נוגע בידה הקפואה והיא מזכירה לו כיצד שר לה בפגישתם הראשונה : The Gelida Manina השניים חווים מחדש לרגעים אחדים את אושר אהבתם.

בזה אחר זה שבים החברים אל החדר ורואים את מימי המתה. הכול שותקים, רודולפו שואל מדוע איש אינו פוצה פה אך לפתע הוא מבין מדוע... הוא מטיל עצמו על גופת אהובתו ופורץ בבכי מר.