מָרסָאלָה זהו שם של יין המיוצר באזור הסובב את העיירה האיטלקית – Marsala הממוקמת בצפון מערב האי סיציליה ,אגב זהו המקום ממנו החל את מסעו המצביא האיטלקי הנערץ ג'וזפה גריבאלדי בהנחלת רעיון הריסורג'ימנטו - אחדות איטליה והפיכתה לרפובליקה ,רעיון שהופץ באיטליה כולה באמצעות צבא האלף - הבריגדה ,לובשי החולצות האדומות,רעיון שהחל בשנת 1861 והסתיים ב- 1866 כשב-1870 רומא הפכה לבירתה הרשמית של איטליה .
יין המרסאלה מאופיין ומוגדר כ- Doc (מבוקר, דרגת איכות גבוהה)
תושבי המקום שותים באופן תדיר את היין מהבציר האחרון ,ייצור היין לצורכי יצוא עולמי הינו יין משומר. יין המרסאלה בדרך כלל משומר באמצעות האתיל אלכוהול בכדי להבטיח את אורך חייו בטלטולי המסע ברחבי האוקינוסים בעיקר ,אך כיום בלא שום קשר לכך הוא מיוצר באותו אופן בשל הפופולריות הרבה לה הוא זוכה.
הכל החל במאה ה-7 כשמתישבים יוונים הביאו גפנים ראשונות לסיציליה כמנהגם בקולוניות שלהם, עד שלהי המאה ה-18 ייצרו יין שולחני פשוט. אבל בשנת 1773 הגיע למרסאלה סוחר אנגלי צעיר בשם John Woodhouse שהחל לחזק את היין המקומי באלכוהול ולשמרו לתקופות שונות בחביות אלון , בנסיון לחקות את ייצור השרי (בשיטת הסולרה הספרדית) והיין הפורטוגלי הנודע באותם ימים – פורטו.
בשנת 1812 הקים איש עסקים אנגלי בשם Benjamin Ingham חברה מתחרה בשם Whitaker & Co ובשנת 1833 סיציליאני בשם Vincenzo Florio הקים אף הוא יקב לייצור יין המרסאלה, בשנת 1924 חב' משקאות השיכר האיטלקית Cinzano קנתה את יקב Florio ובשנת 1928 השלימה את רכישת 2 היקבים המתחרים.
המרסאלה הינו יין מחוזק המיוצר משני זני ענבים : גרילו וקטאראטו והכרמים שנחשבים לטובים ביותר הם אלו שצמודים לקו החוף, המאוורר והממוזג.
יינות המרסאלה נחלקים ל-3 קטגוריות : אורו – זהב,אדום ורובי והם נבדלים בדרגות היישון שלהם החל בשנה ועד סינגל וינטאג' של 30 שנה – מרסאלה "בתול"...בהיבט שאין בו שום תוספת של תירוש מתוק.
קיימים 4 סוגי יין מרסאלה :
1. Fine – יבש/מתוק מאוחסן בחביות עץ אלון אדום סלובני למשך שנה – 18% אלכוהול
2. Superiore – יבש/מתוק מאוחסן למשך שנתיים – 18% אלכוהול
3. Riserva – חצי יבש מאוחסן למשך 4 שנים – 19% אלכוהול
4. Vergine – יבש מאוחסן לפחות 5 שנים – 19% אלכוהול
יינות ה- Fine וה- Superiore מיועדים לבישול בשר לבן ,עוף, ארנב והודו
ה- Riserva מיועד לליווי מנות קינוח מתוקות כמו הקנולי לדוגמא, מוגש בטמפרטורה של 15 – 16 מעלות.
ה- Vergine הינו מאוד יבש ולכן משמש כאפריטיף מעולה ,מוגש בטמפרטורה של 10 – 12 מעלות מצוין להגשה בליווי גבינות ומיני חטיפים.
השיטה המקובלת ליצור מרסאלה היא סחיטה, ערבוב היין עם ברנדי – ענבים נייטרלי ואז ערבוב עם Mistelle ותירוש מבושל. ה- Mistelle הינה תערובת של אלכוהול ותירוש טרי, האלכוהול מונע את תסיסת התירוש וכך נשארת רמת הסוכר המקורית שבפרי. משתמשים גם בתירוש מבושל – מיץ ענבים טרי שצומצם עד כדי קרמל סירופי ודביק.
הסיפור המענין המתייחס ליין המרסאלה נוגע לאדמירל נלסון אשר קיבל את חלקות הכרמים שלו כהוקרה על שירותו מפרדיננד ,מלך שתי הסיצליות. נלסון הממולח הצליח להחתים את הממשלה הבריטית על הסכם לפיו היין שלו יהיה יין הנצחון שאותו ילגום הצי הבריטי לאחר כל קרב מוצלח...
אלה היו ימי קרבות לא רעים לבריטים בכלל ולאדמירל נלסון בפרט, נלגמו כמעט 300 אלף בקבוקים בשנה...בקרב מוצלח כזה מצא האדמירל האמיץ והממולח את מותו בעוד המוני חייליו שותים את המרסאלה שלו ....אין צדק.
את יין המרסאלה שותים כאפריטיף ו/או כדג'יסטיף (תלוי בייחוס שלו) מרסאלה צעיר וקל רצוי לשתות קריר או אפילו על קרח.
למרסאלה רציני יותר יש להתייחס כאל יין הפורט.
מרסאלה הינו יין מעודן ויחודי המשמש את גדולי השפים בעולם לצורך הכנת מאכלי גורמה בעיקר ברטבים מיוחדים למאכלי בשר.
יחד עם זאת משמש להכנת ה- זביונה ,קינוח איטלקי מיוחד העשוי מחלמון ביצה וסוכר המבושל ביין המסאלה...
בקיצור, כל שיף ישמח לספר לך אודות נפלאותיו במטבח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה